רחמים רחמים נ' חב` כלכלית בית שאן ואח'

החלטה

ביום 23/11/2009, הוגשה ע"י המבקשים שרובם עובדי החברה הכלכלית בית שאן בקשה לפירוק החברה לאחר שזו לא שילמה להם שכר וזכויות סוציאליות שונות.

הבקשה הומצאה לחברה וכן הומצאה בזמנו תעודת השלמה המעידה על ביצוע הפרסומים המתחייבים מהוראות התקנות בעניין זה.

החברה התנגדה לפירוק, ומאז התקיימו בבקשה מספר לא מועט של דיונים, בניסיון למצוא פתרון לסילוק חובות המבקשים.

יצוין כי בינתיים ביקשו להצטרף לבקשה נושים נוספים, ביניהם עובדים לשעבר, וגם הפניקס חברה לביטוח בע"מ וחברת מגן אחים מויאל בע"מ.

במסגרת הדיונים אף הפקידה עיריית בית שאן שהיא בעלת המניות בחברה, סכום כולל של 150,000 ₪ ע"מ שסכום זה ישמש לסילוק חובותיהם של המבקשים והמצטרפים.

בין הצדדים קיימת מחלוקת לגבי חובות להם טוענים חלק מהמבקשים. לטענת ב"כ החברה, רובם המכריע של המבקשים שהיו עובדיה של החברה חתומים על כתבי העדר תביעות, לעומת זאת טוענים ב"כ הנושים כי החתימות הושגו בלחץ והשפעה בלתי הוגנת וכי החברה עדיין חייבת להם סכומים.

מכל מקום, גם ב"כ החברה אינו מתכחש כי קיימים עדיין אי אלו חובות של החברה לחלק מהמבקשים והמצטרפים לבקשה, לפיכך, הודיע היום כי עיריית בית שאן שהינה כאמור בעלת מניותיה של החברה, מקבלת על עצמה את החובה לתשלום כל חוב שהחברה חייבת למי מהמבקשים או מהמצטרפים, ובכך לגישת ב"כ החברה, אין עוד צורך בפירוק החברה מאחר והתחייבות זו עולה גם בקנה אחד עם החלטת ביהמ"ש מיום 17/10/2010, שקבעה שני מתווים להסדרת העניין ביניהם התחייבות עיריית בית שאן.

מנגד, ב"כ הנושים מתנגדים לראות בהתחייבות של עיריית בית שאן לתשלום חובותיה של החברה למבקשים או למצטרפים משום שנגד העירייה קיים תיק איחוד, כך שהמשמעות של ההתחייבות היא שתיקים אלה יצורפו לאיחוד. הוכחה לכך מצביעים ב"כ הנושים על כך שתיק הוצל"פ של המבקשת מס' 28 מגן אחים מויאל בע"מ, אכן צורף לאיחוד התיקים של העירייה.

הוראות פקודת החברות לעניין הפירוק ברורות, סעיף 257 לפקודת החברות קובע כי בימ"ש רשאי לפרק חברה בהתקיים אחד מאלה:

"1. ....

2.....

3....

4. החברה הייתה לחדלת פרעון...."

סעיף 258 לפקודת החברות מגדיר למעשה מי היא חברה חדלת פרעון ובין אלה:

"אי תשלום חוב לנושה תוך 3 שבועות מיום שהיא נדרשה לעשות כן;

צו הוצאה לפועל או כתב בי-דין אחר שניתן על פי פסק דין."

הוכח להנחת דעתו של ביהמ"ש כי אין ביכולתה של החברה לשלם את חובותיה.

דומה שבענייננו אין חולק שמתקיים יותר מאשר מצב לגבי החברה ממנו ניתן לקבוע בוודאות כי החברה הינה חדלת פרעון.

השאלה אם כן הינה האם יש בכך שבעלת המניות עיריית בית שאן קיבלה על עצמה התחייבות לתשלום חובותיהם של המבקשים והמצטרפים כדי להצדיק אי מתן צו פירוק נגד החברה.